“סקס?  מי צריך את זה?”
“סקס? זה לא בשבילי”
סקס? זה משהו שהייתי מוותרת עליו”.
ויש עוד משפטים רבים ומגוונים.

נשים רבות חוו סקס רע או שאפילו בטרם הצליחו לחוות סקס טוב,
שמעו כל כך הרבה בגנותו, שהן פיתחו מעצור כלפיו.

נשים רבות לא מצליחות ליצור מערכות יחסים,
כי הפחד מקיום יחסי מין גדול בהרבה מהרצון בזוגיות.
אז בפוסט הזה אני רוצה לנסות ולשנות ולו במעט, את הגישה
לסקס ולהראות לך איך אפשר להפוך אותו מאוייב לאהוב,
שתרצי שיהיה במחיצתך כמה שיותר, וממש לא משנה בת כמה את! להמשיך לקרוא ←

יום האישה  הוא יום המצביע על תשומת הלב אלינו, למין החזק – הנשי
אבל, מי שכבר מכירה אותי יודעת, שאחלה שיש ימים כאלה  אבל, מה קורה עם הימים האחרים?
יש עוד 364 ימים אחרים שבהם מגיע לך לקבל, לא??.

בכדי שזה יקרה, חשוב לחזק אצלך את “שריר המגיע לי”.

אז לאיזה חדר כושר הולכים?

לחדר הכושר “מגיע לי” שיש בו את שלושת המכשירים הבאים

1. החלטה  – שהיא אישור הכניסה שלך לחדר הכושר “מגיע לי”

2. תרגילים בוני מסת שריר “מגיע לי” 

3. מציאת שומר ראש שילווה אותך אישית צמוד ויוביל אותך לקבל את כל מה שמגיע לך. להמשיך לקרוא ←

כשהגעתי לגיל 27-28, בכל אירוע משפחתי חוויתי את הציפייה
מ”מה יהיה איתך”? מכל כוון ועבר.
קרובי המשפחה היותר קרובים, וגם אלה  היותר חצופים
שלא התאפקו והעזו לשאול:
“אז מה איתך? מתי רואים אותך מתחת לחופה? יש לך מישהו?”
יכולתי להרוג! כל אירוע כזה, לווה בהמון התלבטויות.
האם להגיע בכלל? מה אני צריכה את המבטים והשאלות האלה?
ואם היה מדובר בחתונה של חברים, אז בכלל!
לוותה גם ההתמודדות של “היא כבר מסודרת, ואני לא, היא מצאה את
מה שחיפשה ואני לא, היא מאושרת ושמחה ואני לא”!

חשבתי שהציפייה הזו של כולם ממני. היא  בעצם סטנדרטים שאני חייבת לעמוד בהם.

ללללממממממההה? מי קבע?
האם באמת צריכים לעמוד בציפיות?
האם יש באמת סטנדרט לציפיות בכלל ?
מה יכול להסיר את הציפיות ממך?

סוגיית הציפיות היא חשובה, כי היא משפיעה עלייך ולכן
חשוב להבין את מהותה של הציפייה ולא פחות חשוב זה, להבין
מה עושים איתה, בכדי שלא תשפיע עלייך ובטח שלא תפגע בך. להמשיך לקרוא ←

אנחנו בוחרות להתנהל בחיים בדרכים שונות בתקווה שהדרך שאנו
הולכות בא תוביל אותנו למציאות או למטרה שאנחנו כל כך רוצות להשיג.
נשים רבות שהכרתי, התעלמו מהדרך שבה הן הלכו עד כה,
ובמילים אחרות, הן לא שמו לב ,ששוב ושוב הן ממשיכות ללכת
באותה הדרך ושוב ושוב, הן ממשיכות להשיג את אותן התוצאות.

בטח שמעת על “ללכת עם ראש בקיר” . זאת התנהלות מוכרת
של אנשים שלא יודעים אחרת, כי מעולם הם לא ראו שיש אפשרות/דרך
אחרת ללכת בה. כך הם גדלו, זה מה שהם ראו ולכן, ככה הם הולכים.

אם הלכנו בדרך ולא הגענו לאן שרצינו חשוב להיות ערות לכך
ואז לעצור ולהבין שאותה הדרך מובילה לאותן התוצאות ולכן
חשוב לשנות את הדרך.

אני הולכת לדבר היום על טעות שחוזרת על עצמה אצל נשים שחוות בדידות
הן הולכות בדרך הלא נכונה (כי אם היתה נכונה, כב לא היו מרגישות לבד)
דרך, שאינה מובילה אותן לאן שהן רוצות. הדבר העצוב בכל העניין הוא,
שככל שהטעות הזאת מתקיימת, כך היא מקבעת את הבדידות יותר ויותר..

היא אחת מ 3 טעויות מרכזיות ומשמעותיות שנשים שחוות בבדידות עושות.

אז, מהי הטעות הראשונה?
לטעות הזאת אני קוראת “המתעלמת”.
ההתעלמות היא מקום מאוד הרסני בחיינו, כי כשאנחנו בוחרות להתעלם,
אנחנו עושות לעצמינו נזק בלתי יתואר ובראש וראשונה, אנחנו יוצרות פגיעה בעצמינו.
למה פגיעה? הינה אתן לך  דוגמאות:

אם את מתעלמת מדרך לא מכבדת שמישהו מדבר איתך, כל עוד את לא מעמידה
גבול ולא מסכימה שידבר אלייך שלא בכבוד, הוא/היא ימשיכו להתנהג מולך עם אותו הדפוס
וההתעלמות שלך תגביר את הפגיעה בך בכל פעם שידברו אלייך לא יפה או בחוסר כבוד.

אם את מתעלמת מכך שכבר תקופה את מרגישה בדידות בחייך וככל שאת מנסה יותר להוציא
את עצמך משם, ולא מצליחה, כך התסכול שלך עולה, הביטחון שלך יורד ואיתו האמונה
מתערערת, ההתעלמות יוצרת עם כל יום שעובר, נזק גדול יותר וחשוב למנוע אותו.

אז מה כדאי לעשות? ומהר!  להמשיך לקרוא ←

אני לא יודעת בת כמה את והאמת, שהגיל לא ממש משנה,
כי באמת, בכל גיל נתון, כאשר את חווה בדידות, זה כואב באותה המידה.
הקשר המשותף בין כל הגילאים  היא העובדה שהמציאות
שמשתקפת לתוך אלה, היא מציאות בלתי נסבלת.

כי כאשר את מרגישה לבד, כשאין לך עם מי לחלוק את מה שעובר עלייך במשך היום
ואם את בקשר ומרגישה לבד, על אחת כמה וכמה זה כואב.
כאשר את רוצה לצאת לסרט או לבילוי אחר ואין עם מי וכאשר
באמצע השבוע נמאס לך לשבת מול הטלביזיה ובא לך לצאת, אפילו לקפה
ולבד הרי לא תצאי.  אפילו לטיול של שבת או לחופשה בארץ או בחו”ל זה מאתגר.
ואולי בעבודה אין לך את האוזן קשבת שאת כל כך צריכה, ואם קיימים אנשים אופציונליים
במרחב שלך הם עסוקים בזוגיות שלהם, בדברים אחרים.

וזה לא מקרי שהלבד הזה , גם משפיע על האנרגיה שלך,
אז, אין את הכוח להרים ולגרור את עצמך לעשות ספורט או סתם לחוג שאת אוהבת.

והמחשבות, המחשבות שמלוות כל הזמן, “האם משהו דפוק בי? האם ככה אחריה את חיי?
מתי אצא מהח…… הזה” (סליחה)

במה חטאתי שזה הסבל שאני חיה בתוכו? להמשיך לקרוא ←