האם את באמת מאמינה שמגיע לך?

היי,

במשך השנים פגשתי נשים רבות שקיים אצלן  פער משמעותי בין מה שהן רוצות שיתקיים בחייהן,
לבין מה שהן חושבות שמגיע להן. ואם להגדיר את זה נכון יותר, הן לא ממש חושבות שמגיע להן.

למשל, מישהי מאוד רוצה זוגיות, אבל רואה את עצמה  לא שווה, או “אני לא מספיק…,”
ומפחיתה מערכה האמיתי ובנוסף לאלה,מלווה אותה מחשבה קבועה
ש”לא באמת מגיע לי כי אני לא מספיק יפה, לא מספיק מלומדת  או לא מספיק רזה” וכו. וכו….

אז אני רוצה להפנות את תשומת ליבך למידע קריטי עבורך, במיוחד אם את חווה בדידות בחייך,
ומאוד רוצה להיות מוקפת באהבה .

אם בתוך הראש שלך מתנהלת מלחמה וקיים פער בין הרצון המאוד גדול שלך,
למחשבה שמהדהדת לך בראש כל הזמן “לא ממש מגיע לי”

יוסטון, יש לנו פה בעייה! להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת

האם אנשים קולטים שאת לבד?

היי,

לרוב, אנחנו לא מודעות, לזה שאנחנו מהלכות כמו אנטנות של
חברה סלולרית וכל מצב רוח שלנו נקלט למרחוק.
זה לא רק שהקרובים אלינו מרגישים אותנו,כי הם אולי
מחוברים אלינו ולכן קולטים אותנו, חמור מכך,
כל מי שנמצא במרחב שלנו, תמיד יקלוט את התשדורת שלנו
(לא תמיד יקלע, וידייק, אבל יקלוט שמשהו אינו תקין)
אז אם את ביישנית, או שמאתגר אותך ליצור תקשורת,
ובשל כך את מוצאת את עצמך בעבודה, באירועים או מפגשים שונים,
מרוחקת ומנותקת, זה מה שאת משדרת – ריחוק.
וכאמור, כל תשדורת שלך נקלטת אצל אלה שבסביבתך.
כך שאם שאלת את עצמך,
למה לא מתייחסים אלי, או למה לא פונים אלי?
ואולי אפילו כעסת שמתעלמים ממך, חשוב שתדעי,
שלתשדורת שלך יש חלק נכבד למציאות שאת חווה.

מכיוון שאת “אנטנה” ואת משדרת כל היום, חשוב להיות בתשומת
לב ,ל”מה אני רוצה לשדר לעולם”! להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | 2 תגובות

איך לסלוח לעצמך על מצבך ואיך הסליחה תשנה את מציאות חייך

שניה לפני יום כיפור, חשוב לי לשתף אותך עד כמה ה”סליחה”
היא צעד חשוב לעבר שחרור הבדידות בחייך ואני הולכת עוד מעט להראות לך איך עושים תהליך סליחה עוצמתי שיכול להשפיע משמעותית על מציאות חייך בשנה הקרובה.

ראשית אני רוצה ספר לך שאני חילונית ואדם  מאוד מעשי עם רגליים על הקרקע.
ולמה חשוב לי לציין את זה?
כי יחד עם זה שאני חילונית, אני יודעת שיש פה כוח שהוא עוצמתי גדול ומכוון.
יש שמכנים אותו אלוהים, בורא עולם, יש שקוראים לו היקום, (היוניברס), עוצמת החיים ועוד שמות ותכל’ס, ממש לא משנה איך נקרא לו, העיקר שנבין את החוקיות שלו ואיך נוכל להיעזר בו להשיג את המבוקשנו.

ושנית אני יודעת , שיש סיכוי שאת מה שאני הולכת לכתוב עכשיו, את שומעת בפעם הראשונה ויכול להיות שתעלה בך המחשבה ש “זה הזוי, או מפגר” והתגובה האינסטנקטיבית שלך עלולה להיות סגירת המייל. אז אל תסגרי בבקשה! תני צ’אנס
ואני מזמינה אותך לעשות מה שאני עושה, כשאני נתקלת במשהו זר ומוזר, במקום להתנגד ולחסום, לפתוח את עצמי לנסות לראות אולי המידע הזה יהיה ערך עבורך. מבטיחה לך שהוא יהיה עוצמתי!

לכוח הזה, שהזכרתי קודם, , יש חוקיות מאוד ברורה והוא פועל
תמיד לטובתינו הגבוהה ביותר,גם אם לפעמים מרגיש לנו שלא.)
לצורך העניין, אקרא לו היקום.

לכן, כאשר הדברים אינם מסתדרים לנו בחיים כפי שאנחנו רוצות, זה לא באשמת אף אחד, בטח שלא אשמת היקום. כי אין אף גורם חיצוני שיש לו מטרה להעניש אותך, או לגרום לך לעוגמת נפש. ממש לא!  גם אם זה מה שאת חושבת.

אם את לא משיגה את מה שאת רוצה, זה אומר שיש חוסר סנכרון בינך לבין היקום.

לא להיבהל, אני כבר מסבירה!

אני מתכוונת לזה, שחייב להיות סנכרון מלא בין הרצון שלך – למשל זוגיות,
לבין מה שהיקום מקבל ממך כתשדורת.
אם את מאוד רוצה זוגיות, אבל משדרת במחשבות לעצמך והיקום קולט את השדר הזה,
כי מחשבות הן גלים, כמ גלי רדיו, למשל,
שאת לא מספיק שווה,
או שאת חושבת שהגיל שלך הוא מכשול
או שאת לא מספיק יפה, חכמה, או לא נראית טוב….
או שיש בנות שוות ממך…

כך את חוטאת לעצמך בענק ו….יוצרת חוסר סנכרון בינך לבין היקום. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

זה הרגל או פתרון להתרחק כשנעלבים?

אני רוצה לספר לך ששנים הגדרתי את עצמי כ”נעלבת סדרתית”
וחשוב לי להראות לך לאן הדרך הזו הובילה אותי .

בעבר בכל פעם שהייתי נעלבת ממישהו,
והייתי נעלבת המון, כמעט מכל דבר,
(בכלל, הרגש של “העלבות” היה הרגש הדומיננטי אצלי.)
דרך הפעולה שלי היתה, התרחקות עד שארגע במקרה הטוב,
בעיטה (לא פיזית), סיבוב הגב ו…לך תחפש/י אותי בסיבוב,
במקרה הרע…..

במשך שנים לא הבנתי מה ההעלבות, גורמת לי ואפילו לא קלטתי
שנוכחותה,  אפילו עוזרת לי ותומכת בי.  לעיתים, דרכה,
זכיתי להתייחסות ומשיכת תשומת לב ולאהבה,
לא ידעתי מן הסתם למשוך אותה בצורה אחרת.
רק כאשר היו רואים שאני נעלבת ופגועה, היו כאלה שהיו שמים לב
(רובם אגב לא שמו לב) ואני, שניזונתי מפירורים של התייחסות,
קיבלתי דרך ההתנהגות הזו שלי, את מה שהייתי צריכה

תראו אותי, תתייחסו אלי, תגיבו לי, תבינו אותי….תאהבו…
שנים לקח לי להבין שההרגל הזה הוא הרגל של מסכנות.
הייתי צריכה להראות עד כמה אני פגועה, נעלבת או מסכנה
ורק דרך המקום הזה לקבל תגובה או התייחסות. להמשיך לקרוא

פורסם בקטגוריה כללי | כתיבת תגובה

למה זה מגיע לי?

היי,

כאשר רבות מאיתנו חוות תסכול וכעס על משהו שלא מתקיים בחיינו
או על מה שמתקיים, אבל לא לשביעות רצוננו,
לעיתים ההרגשה היא כאילו מישהו מעניש אותנו.
אולי אלוהים, או היקום…

אתמול מתאמנת חדשה שלי הגיעה לשיחת האימון
כועסת ומתוסכלת נורא על מה שקורה לה בחיים
(זאת הסיבה שהחלה תהליך אימון)
מתוך הכאב הגדול שבתוכה אמרה “למה זה מגיע לי?”
היא היתה בתחושה  שהיא חיה ב”עונש”. עונש  שקיבלה
וממש שלא מגיע לה.

אם את מתחברת למה שנכתב וקיימת אצלך הרגשה כזו
או דומה לה, חשוב לי להראות לך למה המצב שבו את נמצאת, אינו עונש
למרות שכך זה מרגיש,
ולא אלוהים או היקום מענישים אותך. ממש לא!

את ההסבר לכך אני רוצה להעביר בדוגמה.
לפני כמה שנים הגיעה אלי אישה שהתבשרה שבועיים
קודם לכן שקיבלה סרטן.
היא היתה נסערת, מבוהלת שזה מובן,
אך גם כועסת. כשנפגשתי איתה לראשונה

היא אמרה, אני כ”כ טובה עם כולם ולכולם, אף פעם אני לא אומרת לא,
תמיד אני שמה את כולם לפני, תמיד אני מוותרת,
אני עוזרת, גם אם לא מתאים לי, אני מסכימה לדברים,
גם שממש בתוכי אני מתנגדת, העיקר שלאחרים יהיה טוב…
ואני לא מבינה למה זה מגיע לי?????

התשובה מן הסתם היתה כבר בתוך השאלה.
כאשר אנחנו נוהגות בחוסר הלימה (חוסר איזון) לרצונות שלנו,
לצרכים שלנו ומוותרות על עצמינו, אנחנו יוצרות מציאות
שמוותרת עלינו ויוצרת עבורינו מכשול.
מטרתו של המכשול ללמד אותנו משהו חשוב,
שדרכו נוכל להתפתח ונוביל את עצמינו
למציאות שתיטיב עימנו.
היום גם רפואת המערב מבינה שרבים ממקרי הסרטן
מקורם רגשי, מלחץ, כעס ותסכול מצטברים. הגוף שלנו הוא כמו בקבוק
שממלאים אותו בכעס, תסכול, כאב,  בסוף, הכל נשפך ויוצא החוצה.
כך גם הנשמה שלנו, סופגת וסופגת, שמגיע הרגע
וה”בקבוק” מתמלא ומתמלא והתחושה, שאי אפשר לשאת את המצב
היא ההגעה לפתח ה”בקבוק” ובד”כ מתבטאת בתסמינים או מחלות שונות.

רבים האנשים שמגיעים לסף התהום (הבקבוק המלא)
דרך ה”דבר הקשה והמאתגר שקורה להם”.
ורק אז, הם בוחרים לעשות שינוי בחייהם,
להנות יותר, לראות את עצמם, שמעולם לפני כן לא ראו
והאתגר הזה שנקלע לדרכם, מאפשר וגורם להם להסתכל על החיים אחרת.

לא! אין לנו כוונה להגיע לשם! למצב של אתגר כמו מחלה או צרה אחרת.

הרעיון מאחורי הסיפור היה להבין שבעצם
אנחנו בכבודינו ובעצמינו יוצרות את המציאות בה אנחנו חיות
ולרוב זה  לא במודע. המציאות נוצרת דרך הגישה שלנו, כלפי
עצמינו וכלפי העולם, דרך התקשורת שאנחנו מבטאות, או שלא מבטאות…..
דרך הפחדים והאמונות שעוצרים ומונעים מאיתנו מלהתקדם
וזה לא קשור לאף גורם חיצוני.

אין פה אשמים! לא אלוהים, לא היקום ובטח לא את!

הדרך לצאת מהמקום של “למה זה מגיע לי” היא,
ראשית להבין שאת השחקנית הראשית בסרט של חייך
וגם הבימאית, התסריטאית והמפיקה.
לכן, כאשר יודעים להתנהל בעולם כשאת בטוחה בעצמך ומעריכה ואוהבת את עצמך
ואלה מאפשרים לך להתבטא בחופשיות, לעמוד על שלך
ולא לוותר על מה שעקרוני וחשוב לך וכל אלה יובילו אותך לאיזון ולחיים
שמחים מהנים ומספקים, יגיע אלייך משהו אחר, מה שאת מבקשת שיקרה בחייך!

לכן במקום לומר “למה זה מגיע לי”, ולהיות עסוקה במה שאין בחייך,
לומר “תודה על כל מה שיש לי” ותודי על כל מה שבאמת קיים בחייך
ותהיי עסוקה בלמצוא דרך לצאת מהמקום שלא נעים לך להיות בו
במקום להיות הקורבן של המצב ולהמשיך להיות ברחמים עצמיים,
שבטח לא יובילו אותך לצאת מהמקום אליו נכנסת.

“הגישה שלנו כלפי החיים, היא שתקבע את הגישה של החיים אלינו”
אמר איש חכם בשם “ארל נייטינגייל” וצדק!

 

 

פורסם בקטגוריה כללי | תגובה אחת