מה עושה לך הצפייה של אחרים ממך?

כשהגעתי לגיל 27-28, בכל אירוע משפחתי חוויתי את הציפייה
מ”מה יהיה איתך”? מכל כוון ועבר.
קרובי המשפחה היותר קרובים, וגם אלה  היותר חצופים
שלא התאפקו והעזו לשאול:
“אז מה איתך? מתי רואים אותך מתחת לחופה? יש לך מישהו?”
יכולתי להרוג! כל אירוע כזה, לווה בהמון התלבטויות.
האם להגיע בכלל? מה אני צריכה את המבטים והשאלות האלה?
ואם היה מדובר בחתונה של חברים, אז בכלל!
לוותה גם ההתמודדות של “היא כבר מסודרת, ואני לא, היא מצאה את
מה שחיפשה ואני לא, היא מאושרת ושמחה ואני לא”!

חשבתי שהציפייה הזו של כולם ממני. היא  בעצם סטנדרטים שאני חייבת לעמוד בהם.

ללללממממממההה? מי קבע?
האם באמת צריכים לעמוד בציפיות?
האם יש באמת סטנדרט לציפיות בכלל ?
מה יכול להסיר את הציפיות ממך?

סוגיית הציפיות היא חשובה, כי היא משפיעה עלייך ולכן
חשוב להבין את מהותה של הציפייה ולא פחות חשוב זה, להבין
מה עושים איתה, בכדי שלא תשפיע עלייך ובטח שלא תפגע בך.

אז ראשית, ניגע ב”מי קבע את הסטנדרט לציפיות וע”פ מה?
אם נסתכל לאחור נראה שהסטנדרט נקבע כל דור מחדש,
כי לכל דור יש את דפוסי ההתנהגות
וההרגלים שהתאימו לאותו הזמן.
אז מה זה אומר בעצם?
שאם כאשר הסבא וסבתא שלי שעלו ב1921 לארץ, כציונים צעירים
בני 16,17 וחיו בקומונות ועשו שם חיים משוגעים כולם עם כולם,
זה משהו מקובל ? זה סטנדרט? לא בטוח. אבל זה מה שהיה שם.

האם זה נכון שבגלל שהם היו צעירים פורקי הורמונים והוריהם לא היו לידם,
כי הם עלו לבד, אז הם גידלו את הילדים שלהם (ההורים שלי) ביד חזקה ונוקשה
ואז הדור הזה גדל שצריך ללמוד  ולא בהכרח להתחתן בגיל 18
ולקיים יחסי מין רק אחרי הנישואין
(סליחה עם הקוראות הדתיות, מדובר בחילונים )

אז האם כולם התנהגו אז לפי אותו הסטנדרט והציפיות? גם לא.
תמיד בכל דור ובכל זמן, נקבע סטנדרט שונה וגם היו רבים שלא עמדו בו .

אז , האם אני חייבת לעמוד בו?
ואם אני לא עומדת בו, מה זה אומר עלי?

כלום!
מערכת החינוך מנסה ליצור מערך של סטנדרט, ממוצע, שיהיה
מקובל על הכלל. אבל, אין דבר כזה כלל.

תמיד יש יוצאים מן הכלל. אז האם זה שהם יוצאים מן הכלל
זה הופך אותם ללא בסדר? או לא שווים?

ממש לא! זה הופך את המערכת לתקועה, כי להרבה ילדים אין מענה
וזה לא משנה אם זה המתקשים, או המחוננים….או מהתמודדים עם בעיות רגשיות
כאלה ואחרות שלא מאפשרת להם להתמודד גם עם האתגר הלימודי
…וזאת הבעייה המרכזית במערכת הזאת.

אנחנו בני אדם. ואנחנו שונים עם צרכים שונים, עם רגשות שונים, עם דרך התפתחות שונה
ולכן, אי אפשר לשים אותנו במשבצת ולקבוע סטנדרט.

אפשר להשוות עגבנייה עם עגבנייה וגם פה הדעה חלוקה, כי אין שתיים שוות
אבל אי אפשר להשוות בין עגבנייה למלפפון.

כך גם אנחנו , שונות אחת מהשנייה ולכן כל ציפייה שמצופה מאיתנו, אין בה
כל הגיון. אבל מה הבעיה?
שאנחנו מפחדות מהציפייה החיצונית בעוד שבתוכינו קיימת ציפייה
ואכזבה עצמית, שעוד לא הישגנו את מה שאנחנו רוצות.
אז אני רוצה לגלות לך סוד.

אם אני מאמינה למשהו שיקרה, אני החלטית ושלמה לגביו .
אני בטוחה בזה ואין לי ספק לגביו. ואז, עד שזה יקרה,
אני לא מכווצת מציפייה, אלא משוחררת ממנה.

אבל בציפייה קיים גם ספק,  הספק מלווה בחוסר ביטחון
ותסכול וכאב, כי את לא בטוחה שהצפייה תתקיים ולכן….
נוצרת ע”פ רוב  אכזבה בעיקבותיה.

כשאת עסוקה בציפייה, את לא עסוקה במה שאת רוצה שיקרה וגם
לא ממש החלטית לגביו. הציפייה משאירה אותך במרחב ההתעסקות עם
ה”זה לא קורה לי, אני לא מצליחה, למה אצלי שום דבר לא מסתדר….”

ואז רוב הפוקוס שלך הוא על ה”לא” ולא על ה”כן”!

אם את רוצה זוגיות, או רוצה ללכת בעולם זקופת ראש ולהרגיש שווה,
אם תהיי עסוקה במה שלא הצלחת עדיין להשיג, לא תצליחי לשנות כלום.

ובכל תחום בחייך שבו תחליטי שאת רוצה משהו החליטי וזהו!
אחרי ההחלטה, תשחררי את התוצאה. אל תהיי עסוקה במתי זה יקרה, או האם זה יקרה….
סמכי על היקום, על אלוהים ועל תת המודע שלך
שזה יקרה! מתי? את לא יודעת. איך? את גם לא יודעת.

אבל אם תהיה החלטה, שזה מה שאת רוצה וככה זה יהיה, זה יקרה!
זה יוריד ממך את הציפייה. כי החלטת כבר, שזה יגיע , ואם החלטת
ואין לך ספק, כי הסרת אותו, זה יגיע!

(נכון, בכדי שתוכלי להגיע להחלטה, את צריכה להוריד מעל עצמך,
את הספקות ולחזק את עמודי היסוד שלך, וזה נושא לפוסט אחר)

ואז מגיעה גם ההפתעה הקשורה בציפייה של האחרים כלפייך:

כאשר נמצאים במקום הזה של “החלטתי וזה יקרה”,
כל מי שבא מולך עם שאלה לא במקום, או
ציפייה נסתרת, או גלויה, פתאום תגלי שזה כבר לא ממש יפריע לך.

יודעת למה?

כי שחררת את הציפייה מעצמך.  כי בתוך תוכך שחררת את הספק.
כי את יודעת שזה יקרה ואת בדרך הנכונה ליצור את המציאות שאת רוצה.
זאת עמדת כוח ועוצמה וכשנמצאים בה, ההרגשה נפלאה ומשחררת.
זה מקום משחרר מתסכולים ואכזבות
שהרי “צפיות, יש רק לכריות”!

 

פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה 1 בנושא מה עושה לך הצפייה של אחרים ממך?

  1. מאת גלי‏:

    קפי סמט בוקר טוב ושבוע נפלא,
    אהבתי את מה שכתבת, זה כל כך נכון ומתאים לי עכשיו.
    זה עוזר לי להבין את הדברים אחרת ושם דגש על נקודה מאוד חשובה שלא כל כך שמתי/שמים לב אליה ועל כך אני מודה לך.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *